ז הָיוּ לְפָנָיו הַרְבֵּה לִשְׁחֹט, וּבֵרַךְ עַל הַשְּׁחִיטָה, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לוֹ עוֹד, אִם כְּשֶׁמְּבִיאִים לוֹ הָאַחֲרוֹנוֹת יֵשׁ עֲדַיִן לְפָנָיו מֵאוֹתָם שֶׁהָיוּ לְפָנָיו כְּשֶׁבֵּרַךְ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ; וְאִם לָאו, צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב...